בימ"ש קמא יחליט בעניין ביטול פסה"ד בתביעת פינוי וסילוק יד

1.      המבקשת עותרת להרשות לה לערער על החלטת בימ"ש השלום באשדוד, לפיה נדחתה בקשתה להורות על ביטול פסק דין שניתן נגדה ולטובת המשיב.

תיק זה עבר נפתולי דרך ארוכים. המשיב טוען כי המבקשת עשתה מאמץ ניכר להאריך את הדיון. קיים חומר שתומך בעמדת המשיב. בכל מקרה, בימ"ש מעדיף לסיים הליך שמונח בפניו לא רק בשל התיקים הרבים שממתינים אלא גם כדי להכריע בסכסוך המונח בפניו. דומני, כי במקרה זה נקיטת הדרך הקצרה עלולה להוביל לדיון בדרך ארוכה. לא ניתן להתייחס רק לטענות המשיב אלא גם יש לשאול, האם ההליך שהתנהל הקפיד כנדרש על זכויות המבקשת באופן מלא. כפי שיובהר, אין בידי להשיב על שאלה זו בחיוב. אין בכך למתוח ביקורת על בימ"ש קמא אלא הכרעה משפטית על סמך מכלול הנסיבות הדיוניות הלא שיגרתיות, לרבות התנהגות המבקשת ובא כחה - שייצג אותה במהלך חלק מההליך.

2.      השתלשלות ההליכים הנדרשת להכרעה בבקשה זו תוצג עתה: המשיב הגיש כתב תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי וסילוק יד נגד המבקשת ובעלה. הדיון נדחה ובשלב מסויים בדיון שהתקיים שלא בנוכחות המבקשת, הגיעו המשיב ובעלה של המבקשת להסכמה הן ביחס למועד פינוי מהדירה נשוא התביעה והן ביחס לחיוב כספי בסך - 35,100 ש"ח. במועד מאוחר יותר, המשיב ביקש להבהיר את פסק הדין האמור ולהוסיף את המבקשת כצד לו, כך שהסכמה בין המשיב לבין בעלה של המבקשת, תחול גם עליה. בימ"ש קמא נעתר לבקשת ההבהרה.

המבקשת הגישה בקשה לביטול ההבהרה האמורה על פיה צורפה לפסק הדין. בימ"ש קמא ביקש את תגובת הצדדים וקבע את העניין לדיון. במועד הדיון הודיע ב"כ המבקשת שנבצר ממרשתו להתייצב. בימ"ש קמא קיבל את עמדת ב"כ המשיב דאז, לפיה הואיל והבקשה הוגשה ללא תצהיר מטעם המבקשת ובנסיבות העניין, ניתן להמשיך בקיום הדיון תוך חקירת בעלה. הוא נחקר בנושאים שונים, לרבות קבלת מסמכי בית הדין בתביעה, טיב היחסים בינו לבין אשתו, האם נוהג הוא לעדכן את אשתו ועוד. לאחר שמיעת עדותו, החליט בימ"ש קמא להמשיך את הדיון בשעה 14:00 בנוכחותה של המבקשת. בשעה האמורה לא התייצבה המבקשת או בא כחה. בימ"ש קמא החליט ליתן פסק דין אך בפועל הוא נתן מחדש את פסה"ד שכבר ניתן, אלא ששינה את מועד הפינוי. המבקשת עתרה להורות על ביטול פסק הדין ובימ"ש קמא דחה את הבקשה. ב"כ המבקשת ביקש להשתחרר מייצוג. המבקשת הגישה בקשה לדחות את מועד הפינוי בטענה שהיא זקוקה ל- 30 יום כדי להתארגן.

בבקשה המונחת בפני מעלה המבקשת טענות שונות. היא טענה שלא קיבלה הזמנה לדיון בו הצדדים הגיעו להסכם. עוד טוענת כי בישיבה האחרונה ניתן פסק דין חדש ורשאית היא לבקש לבטלו הואיל והכרעה שיפוטית ניתנה שלא בנוכחותה ולא במעמד בא כוחה - אפילו ונכח בדיון עד לשלב ההפסקה.

3.      מוטב לערוך סדר בעניין. בהחלטת ההבהרה, קבע בימ"ש קמא שפסה"ד חל על המבקשת. האחרונה הגישה בקשה לביטול. העניין נקבע לדיון. מכאן יש להתייחס להכרעה בדיון שבו נחקר בעלה של המבקשת כדיון בבקשה להורות על ביטול ההחלטה לפיה צורפה המבקשת כצד לפסה"ד. משלא התייצבה המבקשת, יש לראות בפסה"ד שניתן, כהמשך לנפסק בהחלטת ההבהרה. כך עולה מתוכן ההחלטה וכך עולה ממהות הדיון. למעשה, עקב אי התייצבות המבקשת בבקשתה, ניתן לראות את ההחלטה כדחיית בקשתה להורות על ביטול פסה"ד.

כאן הקושי. כאמור, המבקשת מעלה טענות שונות. למשל, תביעת המשיב התייחסה לפינוי. ההסכמה עם המשיב התייחסה גם לסעד הכספי. יש לבחון את ההחלטה לצירוף המבקשת לפסה"ד על רקע הטענות שנטענו על ידה לגבי אותה ישיבה בה הגיעו הצדדים האחרים להסכם. טענות המבקשת לא נשמעו, ודאי שלא באופן מלא. בל נשכח כי לטענת המבקשת, היא לא קיבלה הזמנה לדיון בו בעלה והמשיב הגיעו להסכמה אשר לטענתה לא היתה על דעתה. עם זאת, אין מחלוקת כי קיבלה הזמנה לדיון בבקשה לבטל את החלטת בימ"ש קמא בנדון. המבקשת לא קיבלה היתר מביהמ"ש שלא להתייצב. כאמור בדיון לאחר ההפסקה לא התייצבה המבקשת או בא כחה. צודק המשיב אפוא, כי הדיון בתיק זה התארך בשל התנהגות המבקשת. אף הדיון בבר"ע התארך בשל אי הפקדת הערבון ע"י המבקשת.

יוצא, כי מצד אחד יש מקום מבחינה עניינית להעניק למבקשת את יומה אך מצד אחר, לא ניתן להתעלם מהתנהגותה אשר תרמה להתמשכות ההליכים. בנסיבות העניין ועל מנת לאזן את זכויות הצדדים, נראית לי התוצאה הבאה.

4.      לאחר עיון בתגובות הצדדים החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

הערעור מתקבל. הדיון יחזור לבימ"ש קמא על מנת לשמוע את בקשת המבקשת לבטל את החלטת ההבהרה, לפיה היא צד לפסק הדין. בימ"ש קמא יזמין את הצדדים לדיון ורשאי יהא להתחשב בחקירת בעלה של המבקשת בדיון הקודם.

תוצאה זו מותנית בכך שהמבקשת תשלם למשיב הוצאות משפט בסך - 4,000 ש"ח זאת ע"י הפקדת הסכום בקופת בימ"ש השלום תוך 20 יום ממועד קבלת החלטה זו. היה והסכום לא יופקד, פסק הדין של בימ"ש קמא יישאר על כנו, פרט לכך שהפינוי ייערך תוך 60 יום. היה והסכום יופקד, יש להעבירו למשיב. חזקה על בימ"ש קמא כי יקבע דיון בנדון בהקדם.

בכפוף לאמור ולנוכח התוצאה אליה הגעתי, אין צו נוסף להוצאות.

ניתן היום י"ח בטבת, תשס"ח (26 בדצמבר 2007) בהעדר הצדדים.

000662/06ברע055 ציונה נסירי